Seven Prophetesses (supported by Harvard Fromm Commissioning Fund)

March 1st, 2017

Premiered and recorded May 2017, at University of New Mexico–Albuquerque, at the John Donald Robb Composers’ Symposium,
with support from the Harvard Fromm Commissioning Fund.

Recorded for Volume 2, Voices of the Pearl,  June 2018.

Moshe Shulman’s Seven Prophetesses sets seven newly commissioned Hebrew poems by Juli Varshavsky, which imagine the inner landscapes of the seven prophetesses from the Jewish tradition. Scored for voice, harp, and string quartet, with a reduction for harp and voice also available, the intensely modern take in words and music opens a unique window into the worlds of these seven women: Miriam, Huldah, Esther, Avigail, Sarah, Hannah, and Deborah. Premiereing at Scripps College this March 23, 2017, and at the UNM Composers’ Symposium 2017.  Shulman’s newest composition for Voices of the Pearl marks an important  and joyful milestone in our collaborative project: his composition, Shir Ha Shirim launched the Voices of the Pearl project over 5 years ago.

 

Texts and translations
Original poetry in Hebrew by Juli Varshavsky

1. Miriam  מִרְיָם

הַיָּם פּוֹתֵחַ אֶת גַּלָּיו,

כּוֹרֵעַ וּפוֹעֶה,

וְעַל הַגּוּף אֶגְלֵי חָלָב

נִקְוִים בִּשְׁבִיל תּוֹעֶה.

 

שׁוֹתֵת בַּחוֹל הַמִּדְבָּרִי,

נוֹבֵעַ בַּמָּחוֹל,

עוֹטֵף בַּדָּם הָעֻבָּרִי

בַּשֶּׁפֶךְ הַכָּחֹל.

 

נִכְרָת מֵחֵבֶל הַטַּבּוּר,

נִשְׁלֶה מֵהַנְּשִׁיָּה,

הַיָּם חוֹתֵךְ אֶת הַחִבּוּר

לְיַד הַמּוֹשִׁיעָה.

 

וְהַנַּחְשׁוֹל זוֹרֵם שָׁמוּט

בְּצֵל חָלָב וּדְבַשׁ,

הָאַחֲרוֹן שֶׁכָּאן יָמוּת

יַחְרִיב אֶת הַמִּקְדָּשׁ.


The sea opens its waves,

Kneels and groans,

And over the body drops of milk

Drain in a wandering path.

 

Bleeds in the desert sand,

Streams in a dance,

Wraps with fetus blood

In the blue outflow.

 

Felled from umbilical cord,

Drawn out from the oblivion,

The sea cuts the connection

To the savior hand.

 

And the billow flows  dropped

In the shadow of milk and honey,

The last one to die here,

Will ruin the temple.


2. Huldah  חולדה

הָעִיר תְּפוּרָה בַּשֶּׁלֶג הַיָּבֵשׁ

וְלֹא נוֹתַר דָּבָר מִלְּבַד חֵמָה,

בִּקְצֵה חֶלְדִּי הַקֶּרַח הַכּוֹבֵשׁ

הָפַךְ לְנֶחָמָה

 

רַגְלַיִם יְחֵפוֹת פּוֹסְעוֹת בַּכְּפוֹר,

הַכְּרַךְ נִכְנָע לַלֹּבֶן הַדּוֹקֵר,

קִמְטֵי הַזִּכָּרוֹן קוֹפְאִים בָּעוֹר

בַּדֶּרֶךְ לַהֶפְקֵר.

 

וּבְרֵאשִׁית כְּבָר לֹא הָיָה דָּבָר,

וְאֵין תִּקְוָה בַּשַּׁחַר הַנִּכְלָם,

וְהָעוֹלָם הָיָה חֶרֶשׁ, וּכְבָר

אֵין בֶּכִי בָּעוֹלָם.

 

The city is sewed in dry snow,

And there is nothing left but wrath,

At the end of my life the conquering ice

Turned to solace.
Bared feet step in the frost,

The city surrenders to the stabbing whiteness,

The wrinkles of the memory freeze in the skin

On the way to abandonment.

 

And at the beginning there was nothing,

And there is no hope in the ashamed dawn,

And the world was deaf and already

There is no crying in the world.

 

 3. Esther אסתר


מִי יִתְקַע בַּשּׁוֹפָר

לִבְתוּלוֹת הָעִיר שׁוֹשָׁן?

מִי יִזְכֹּר אֶת שְׁמֵךְ,

אֶת שְׁמִי,

אֶת שְׁמָן?

מִי יָצוּם?

הַנְּעָרוֹת נִמְשָׁכוֹת בַּקְּרָעִים

בִּרְחוֹבוֹת הַבִּירָה

לְהִתְעַטֵּר בַּכֶּתֶר.

 

אֲנִי הֲדַסָּה בַּת

אִשָּׁה לְלֹא שֵׁם.

מִתַּחַת לְעֵץ חֲמִשִּׁים אָמָה

נִמְשַׁחְתִּי בְּזֶרַע עַמִּי

לִמְלֹךְ עַל

עַם לְלֹא אֵל.

 

מִי יָטִיל אֶת הַפּוּר?

גַּם שֶׁמֶן הַמֹּר לֹא יַמְחֶה

אֶת הַדָּם מֵהַמְּגִלָּה.

וּבְיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר

מִי יִקְרָא אֶת הַקַּדִּישׁ
Who will blow the shofar

For the virgins of Shushan?

Who will remember your name,

My name,

Their name?

 

Who will fast?
The girls are being dragged

Through the streets of the capital

To be adorned with crown.
I am Hadassah the daughter of

Woman with no name.

Under the tree of fifty cubits

I was anointed with the seed of my people

To rule over

The people with no God.

Who will cast the pure?

Even the oil of myrrh won’t wipe

The blood from the scroll.

And on the fifteenth day of the month Adar,

Who will say the Kaddish?

 

4. Abigail  אֲבִיגַיִל

הָטֵל אֶת מִשְׁקָלְךָ אֶל תּוֹךְ עֵינַי,

כְּמוֹ אֶבֶן קֶלַע שֶׁקּוֹטֶלֶת גּוּף,

כְּמוֹ גֶּבֶר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי סִגּוּף,

הֲפֹךְ אֶת הַדַּקּוֹת לְיוֹם קַנַּאי.

 

הָשֵׂם לִבְּךָ מֵעֵבֶר לְהָרַי,

גַּלֵּה לֵילִי, הֱיֵה בָּהּ לְנָגִיד,

הַחְזֵק בְּאוֹר פּוֹעֵם בִּקְצֵה הַגִּיד,

עִם בּוֹא הַשַּׁחַר שׁוּב לִהְיוֹת טוּרַאי.

 

הַנָּח לַגּוּף לִהְיוֹת לְחוֹל גָּמִישׁ,

כְּמוֹ הֵלֶךְ הַפּוֹתֵר אֶת הַחִידָה

הַתֵּר שׁוֹקַי מִסֵּתֶר דַּם נִדָּה,

 

אֱהֹב אוֹתִי עַכְשָׁו, הֱיֵה שׁוּם-אִישׁ.

 

Cast your weight into my eyes
Like a sling stone that slays the body,

Like a men that faces mortification,

Turn the minutes into jealous day.

 

Set your heart behind my mountains,

Discover my night, rule over there,

Hold the beating light by the edge of the sinew,

When the dawn comes, return to be private.
Allow your body to be elastic sand,

Like wanderer that solves the mystery

Undo my thighs from the secret of the menstruous blood,

Love me now, be no-man.

 

5. Sarah שָׂרָה

אֶתְלֶה עַל וָו בְּפֶתַח הָאֹהֶל

חִיּוּךְ נֶעֱקַד וְנִמּוֹל,

עַל הָרִצְפָּה בַּשְּׁלוּלִית שֶׁל כֹּהַל

אֶתֵּן לִצְחוֹקִי לִקְמֹל.

 אֶשְׁמַע בְּקוֹלְךָ וְאֶקַּח  מַאֲכֶלֶת

אַעֲלֶה גּוֹי גָּדוֹל לְעוֹלָה,

וְאַפִּיל אֶת רַחְמִי בִּתְנוּעָה מְעַקֶּלֶת,

וְאֶהְיֶה לְאֵם שַׁכּוּלָה.

 

On a hook by the tent door I’ll hang

A bound and circumcised smile,

On the floor in a pound of alcohol

I’ll let my laughter wither.

 

I’ll obey your voice and I’ll take the knife,

I’ll sacrifice a great nation as a burnt offering,

In a twisted movement I’ll miscarry my womb,

And I’ll be a bereaved mother.

 

 

6.Hannah  חַנָּה

אֲנִי מַפְלִיגָה אֶל הָאִי

בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הַמֵּתָה,

וְזֶרַע עָקַר אֱלֹהֵי

נִשְׁכָּב לְצִדִּי בַּמִּטָּה.

 

הַהֵד מְוַתֵּר עַל הַקּוֹל

בַּדֶּרֶךְ לְסוֹף הַנִּגּוּן,

נִפְרָשׂ עַל מִזְבֵּחַ הַחוֹל,

נוֹגֵעַ בְּרֶחֶם עֲגוּן.

 

הַיָּד מְכַסָּה אֶת הַפֶּה,

שְׂפָתַיִם נָעוֹת לְלֹא צֵל,

מִתַּחַת לָעוֹר הָרָפֶה

שׁוֹקֵעַ הַחוֹל הֶעָצֵל.

 

בִּקְצֵה הַנַּחְשׁוֹל הַתָּלוּל

נִקְטַעַת תְּפִלָּה שֶׁל אִשָּׁה,

הָרֶחֶם עֲדַיִן חָלוּל,

הָרֶחֶם מֻקַּף יַבָּשָׁה.

 

I’m sailing to the island

At time of the dead pray,

And barren and divine seed

Lies in the bed by my side.

 

The echo renounces the voice

On its way to the end of the melody,

Spreads on the altar of sand,

Touches the chained womb.

 

The hand covers the mouth,

The lips move with no shadow.

Below the feeble skin

The lazy sand sinks.

 

At the edge of the steep wave

Ends the woman’s pray.

The womb is still hollow,

The womb is surrounded by land.

 

7.Deborah 

שִׁירַת דְּבוֹרָה

אָנִיחַ אֶת רֹאשִׁי עַל אֲדָמָה נוֹטֶפֶת,

וּבְשָׁכְבִי עִמָּךְ אֶהְיֶה אִשָּׁה,

יָעֵל, עוֹרִי בּוֹעֵר, הָאֵשׁ הַמְּלַטֶּפֶת,

תּוֹבִיל אוֹתִי לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה.

 

וּבַאֲשֶׁר אֶכְרַע, תִּגְעִי לִי בַּמּוֹלֶדֶת,

וּבִלְשׁוֹנֵךְ עֲשִׂי עִמִּי שְׁפָטִים,

צַעֲקָתִי נָמְסָה, אֲנִי רוֹעֶדֶת,

עוֹרֵךְ הַמִּתְעַרְטֵל עוֹטֵף אוֹתִי.

 

נַשְּׁקִינִי בֶּחָלָב, וְנִכָּנַע לַפֶּרֶץ,

וּבְקוּמֵךְ עִמִּי הֲיִי אִשָּׁה,

מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה גִּלִּינוּ אֶרֶץ,

שֶׁלֹּא תִּשְׁקֹט, וְלֹא תֵּדַע בּוּשָׁה.

 

I’ll put my head on the leaking soil,

And when I lie down with you I’ll be a woman,

Jael, my skin is burning, the soft fire

Will lead me to a new land.

 

And when I bow, touch my motherland,

And with your tongue, judge by my side,

My cry has melted, I’m shivering,

Your naked skin covers me.

Kiss me with thy milk and we’ll surrender to the urge,

And when you rise with me, be a woman,

Under the blanket we discovered a land,

That will not rest and will not know shame.